אין תלונות. באמת שאין תלונות

...ולמה שיהיו?  חזרנו מחופשה חלומית באיים המלדיבים לפני חודש.
חבריו הקרובים של האיש יודעים שהיה לו פעם חלום להגיע לאיים המלדיבים. ובכן: לא עוד! תכנון של יותר משנה הגיע לשיאו בדצמבר האחרון בו המראנו לשבוע באיים החלומיים האלה. וזה באמת כמו חלום.

האיים המלדיבים  נמצאים במרחק 2-3 טיסות מישראל. במקרה שלנו הטיסה הראשונה הייתה לעמאן, אחר כך לקולומבו (סרי-לנקה) ואז למאלה (בירת המלדיבים). משם, ההעברה למלון הייתה באמצעות טיסה נוספת של כ-40 דקות במטוס ימי קטן.

מוניות אויר מלדיביות

הטיסה במטוס הימי ממחישה בצורה הטובה ביותר איך נראים האיים המלדיבים, והיא חוויה בפני עצמה. תחנת ה"מוניות הימיות" עמוסה לעייפה, מטוס ממריא ואחר נוחת ללא הפוגה.  הטיסה מאפשרת לראות את הצבע המיוחד של המים, את האיים, המים הרדודים והשוניות, והיא מומלצת בחום גם לכאלה שההעברה שלהם למלון היא בסירה (מלונות קרובים יותר לבירת המלדיבים).
תחנת המוניות:

  

 
מלונות רבים במלדיבים הם פשוט אי שלם וכך היה גם המלון שלנו: MEDHUFUSHI  ותודה לראול על ההמלצה!
חלק מהאי מכיל את מגורי העובדים והחלק האחר מכיל את מתקני המלון וחדרי האורחים.

בריכת האינסוף

מי צריך יותר מזה?

חלקים נוספים של המלון בנויים על עמודים בתוך המים כמו מסעדה, בר, ספא וכן שתי שורות ארוכות של חדרים שבנויים לתוך הים.
שם, בקצה השורה, בחדר האחרון ממש בצד השקיעה, היה החדר שלנו.

המרפסת שלנו

ושוב המרפסת שלנו

החדרים על המים (כד המים נועד לשטיפת רגליים מהחול ונגד החום)

האי הוא מעין יחידה אוטונומית שדואגת לספק את צרכי עצמה, ומהווה דוגמא לשמירה על איכות הסביבה ולחסכון. צוות המלון ממחזר מה שניתן, דואג לשמירה על הטבע בים וביבשה, ומתפיל את מי השתיה של האי. בכל בוקר נודדת עגלה בין החדרים ויחד עם סידור החדר, מקבלים בקבוק מים מותפלים חדש. 

מים מותפלים תוצרת מדהופושי

החדרים שעל המים זוכים לנוף מקסים ובלתי מופרע של הים, כמו גם מרפסת גדולה עם מיטות שיזוף, נדנדה ומדרגות לירידה ישירות אל המים מן החדר. כבר בדקות הראשונות שלנו במרפסת ראינו צב מים שוחה לו בנחת ליד המרפסת, וכמובן דגים. האיש מיד ניצל את המדרגות לבדיקת ציוד השנורקל שקנינו במיוחד לחופשה הזאת. הצד החשדן יותר בינינו העדיף מקלחת חמה אחרי הדרך הארוכה.

הסנפירים, המסכה והשנורקל אכן היו הפריטים בהם השתמשנו הכי הרבה במהלך החופשה (לא כולל כמובן בגדי ים ומגבות) – 6 ימים בשבוע מציע המלון סירה שלוקחת את כל האורחים שנרשמו בקבלה, כל פעם למקום אחר, כדי ליהנות משעת שנורקל רגועה וחינמית (משהו בסגנון של חצי שעה שיט, שעה שנורקל וחצי שעה שיט חזרה). ביום הנוסף הם מציעים ספארי שנורקל של כמה שעות בתשלום. במבט לאחור, אני חושבת שזו העיסקה המשתלמת ביותר שהמלון מציע, ושמחה על כל יום שניצלנו אותה. פעילויות נוספות שהמלון מציע הן צלילות "אמיתיות" (בניגוד לשנורקל), דיג במים עמוקים, דיג בשקיעה, שיט בין איים שונים וצפייה בדולפינים.

  

ולהקת דגים חביבה:

יום אחד יצא האיש לצלול. אני (שכבר מזמן הבנתי שבקרבת הים אני מעדיפה להיות על החוף, ואם אין ברירה וצריך להיכנס למים, אז רצוי להיות במקום בו ניתן לסגת בקלות), באופן מפתיע לא הצטרפתי. לעומת זאת, החלטתי לצאת לצפות בדולפינים. חמושה בכל אמצעי הצילום שיכולתי לקחת יצאתי לשיט והחזקתי אצבעות שנמצא איזה פליפר או שניים. אני חושבת שמה שהדהים אותי יותר מכל הייתה כמות הדולפינים שפתאום מצאנו את עצמנו שטים ביניהם. בכל רגע נתון שחו צמוד לחרטום הסירה כמה דולפינים, ועשרות דולפינים קיפצו במים מסביב עד למרחק של עשרות מטרים מאיתנו. הם הגיבו לשריקות ומחיאות כפיים של אנשים מהסירה ובאופן כללי שימחו את כולנו עד מאוד. במיוחד נראה שהדולפינים פיתחו מיומנות מדהימה של הטעיית צלמים: לקפוץ בצד הסירה הנגדי מזה שאליו מכוונות המצלמות...  אין ספק שמבחינתי זה היה מרתק ולצערי כשנרשמנו לצאת שוב לצפות בדולפינים, בוטל השיט בגלל תנאי מזג האויר.

  

וסרטון חביב בו מככבים חברי החדשים:

את הספא בדקנו ערב אחד במסאז' של שעה וחצי (שבסיומו לא הייתי מסוגלת להאמין שעברו עבר 90 דקות).
אני במסאז' מפנק והאיש במסאז' מפרק (יחי ההבדל הקטן).
והאוכל. אוי האוכל...
יש במלון מסעדה באחד המבנים שעל המים, אבל אנחנו הסתפקנו ב"חדר האוכל" שהיה בעצם גג גבוה מעל רצפת חול תחומה במסגרת עם הרבה כסאות שולחנות. המבחר במאכלים היה עצום והשירות אדיב ביותר. בערב הראשון ניגש אלינו מלצר בשל מוניר ומאותו הרגע, לא משנה איפה התישבנו, מוניר הגיע לברך אותנו ולקחת הזמנה לשתיה.

the hotel Bar

very happy hour

כמו בחדר האוכל, גם בכל שטח המלון, הדהים אותי השקט. בחוברת שנמצאת בחדר מתבקשים האורחים להתחשב באחרים (למשל, לא לראות טלוויזיה בווליום רועש) ומהשבוע שביליתי שם אני יכולה לומר שאנשים בהחלט נהנית מהשקט ומכבדים אותו, וזה כיף.

חיות, ציפורים וקרובים (שזה, אגב שמו של ספר מקסים מאת ג'ראלד דארל)
מאחר ובמשך כל השבוע התגלתה נטייה של בעלי החיים (כולל אחד איש על שתיים) לספק רגעי צילום מופלאים בדיוק בדקות בהן לא הייתה לי מצלמה, נאלצתי להסתפק לעיתים במצלמת האייפון. הנה כמה משותפינו לחוף:

אחד מני רבים...

מנטה ריי וידיד

הברקודה הפרטית שלנו

סטינג (לא הזמר)

 

דברים שרואים כשהמים בשפל

כריש. כן, כריש. האיש מנסה להרגיע אותי: "זה רק baby-shark". אני: "אוי ואבוי! אמא שלו תבוא לחפש אותו??"

הכריש מככב גם בסרטון הבא:

ואיך אפשר בלי כמה תמונות מהדרך??
משדה התעופה של קולומבו (סרי לנקה):

שמור לאנשי דת

ברוכים הבאים למלריה

או בגירסה המלאה...

 משדה התעופה של מאלה (המלדיבים):

הצעקה האחרונה באופנה הסינית: בגדים תואמים לו ולה

וזה כבר יפני...

לאמיצים, הנה קישורים להמון סרטונים (לא חסתי על אף מצלמה..):

• באויר ומעל לפני המים
• מתחת לפני המים
• בדרך חזרה מהמלדיבים